הסכם ממון למניעת סחטנות - מאת עו"ד ויקטור אביב
כעו"ד שעוסק בתחום המעמד האישי אני נתקל כמעט מידי יום בדינמיקה הבעייתית מאוד של הליכי הגירושין בארצנו.
זוג יהודי שנמצא בהליכי גירושין יכול להתגרש בהתאם לחוק אך ורק בבית הדין הרבני .
כמו כן, זוג יהודי יכול להתגרש רק במצב ששני בני הזוג מסכימים להתגרש. במידה ואחד מהצדדים מדנגד לגירושין כי אז בית הדין לא יסדר גט לצדדים עד שבית הזוג הסרבן יאות להסכים להתגרש.
במידה ואחד מבני הזוג יגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, יקבע בית הדין דיון לבני הזוג ואולם בדיון בני הזוג לא יתגרשו בהיעדר הנוהל בעניינים הללו קבוע. בית הזוג שמבקש להתגרש מגיש תביעה לגירושין בבית הדין. עקב האמור נקבע לצדדים דיון בפני 3 דיינים בבית הדין ובדיון מציעים הדיינים לצדדים לנהל מו"מ על מנת לנסות ולהגיע לידי הסכם גירושין שבמסגרתו יסדירו את ענייני הממון ביניהם.
במסגרת אותו מו"מ להסכם גירושי , בדרך כלל בן הזוג שלא רוצה להתגרש יבקש לתמחר את הסכמתו למתן גט. במקרים רבים התמחור האמור עלול להפתיע מאוד ולהגיע לסכומים של עשרות ומאות אלפי דולרים. כבר נתקבלתי במשפטים דוגמת :"אני מוכן/ה לתת גט אם תוותר/י על הבית", או "אני מוכן/ה לתת גט אם תוותר/י על הילדים " וכו' וכו' וכו'.
מעבר לעניין שההתנהגות השחיכה הזו של בן הזוג הסרבן פוגעת מבערכת היחסים בין הצדדים , יצורת הסדר גירושין לא צודק ומעודדת ניהול הליכים משפטיים ארוכים ויקרים , הרי שלעיכוב במתן הגט במקרים שהצדדים אינם חיים יחד יכולה להיות משמעות גם לגבי מערכות יחסים של בן הזוג שמבקש להתגרש.
נקח לדוגמא אישה בת 30 שאינה חייה עם בעלה מזה כשנתיים ואולם הבעל אינו מסכים להתגרש אלא אם בתם של הצדדים תעבור למשמורתו. במצב זה כנראה שההליכים המשפטיים בין הצדדים ימשכו חודשים ושנים רבות ובכל אותה תקופה אסור לאותה אישה לפתח קשר זוגי אם גבר אחר. אם בכל זאת אותה אשה תחליט כן לנסות ולפתח קשרים עם גבר אחר הרי שמעמדה "בשוק" יהיה נחות ביותר מאחר והיא עדיין אשה נשואנה וגברים רבים יעדיפו שלא לפתח קשר עם אשה נשואה (גם אם היא נשואה רק "על הנייר") , אם למרות המגבלות הללו אותה אישה תמצא גבר ותבקש להביא מאותו גבר ילד משותף כי אז הילד שיוולד לצדדים יהא ממזר שכן הוא נולד מחוץ לנישואין לאשה נשואה. בנסיבות אלה לא יעזור דבר ואות הקלון על הילד יוטל לכל ימי חייו והעבודה כי לנישואין של אותה אשה לא היה כל תוקף ממשי בחיי היום יום והיא משך שנים לא פגשה את בעלה הסרבן לא תעזור .
בכדי לנסות ולמנוע את המצב הקשה והבלתי נסבל הזה אני סבור שיש לעשות כל מאמץ על מנת ליצור במסגרת הסכם הממון מנגנון כזה שימנע מבן הזוג סרבן הגט לסחור במתן הסכמתו לגט.
הבעייה הקיימת בעניין זה היא שבהתאם לדין הדתי לא ניתן לקבל הסכמה לגט שניתנה באונס, דהיינו , באם מי מבני הזוג יטען שהוא לא נותן את הסכמתו לגט ברצונו אלא מאחר ולחצו אותו למתן הסכמה זו כי אז לא ניתן להשתמש בהסכמתו לשם סידור גט לבני הזוג. במסגרת זו נקבע לא פעם בביתי הדין הרבניים כי התחייבות למתן גט במסגרת הסכם בין בני הזוג דינו כדין אונס למתן גת ולכן התחייבות זו היא התחייבות שלא כדין ולא תביא לסידור הגט המיוחל.
לפיכך , סעיף ובהסכם הממון שיקבע משהוא בסגנון של "נאסר על מי מבני הזוג לסרב למתן גט בהתקיים תנאים מסויימים . . ." לא יפתור את הבעיה ולא יהיה תקף בבית הדין הרבני.
במצב הסבוך הזה הרי עולהל כאורה כי לא ניתן ליתן פטרון לבעיית הסחתנות במתן ההסכמה לגט במסגרת הסכם בין בני הזוג ובכלל זה במסגרת הסכם ממון ביניהם. ואולם , במסגרת המאמר הזה אני מציע כי במסגרת הסכם הממון יקבעו תנאים שיהפכו את התנגדותו של מי מהצדדים למתן הגט ללא משתלמת גם אם לא יקבע במפורש בהסכם כי הצדדים מתחייבים להסכים למתן גט במקרה של פירוד ביניהם.
לאור האמור אני מציע לקבוע במסגרת הסכם הממון סעיף לפיו במקרה של פירוד בין בי הזוג תנתן לצדדים תקופה מסויימת על מנת לנסות ולחזור לחיות יחד בשלום בית. באם בתום התקופה האמורה הניסיון להסדיר את יחסי בני הזוג לא יעלה יפה כי אז הצדדים יסכימו להסדר כדלהלן :
כל אחד מבני הזוג יחוייב לשלם לבן זוגו תשלומים שונים בתום התקופה שנקבעה בהסכם לשם ניסיון להשכין שלום בית.
התשלומים הללו יפסקו במצב שבן הזוג שמקבל את התשלומים יסרב לסיום הנישואין .
בדרך זו אנו קובעים במסגרת ההסכם מנגנון שאמור להתרתיע את בני הזוג שלא להפוך לסרבני גט ומצד שני אין בהסכם התייחסות מפורשת לכך כי ההסכם כופה על מי מהצדדים ליתן גט.
אומנם העניין הזה עדיין לא עמד להכרעה בבית הדין הרבני ואולם למיטב הבנתי פתרון כאמור עדיף בכל מקרה על מצב בו הצדדים כלל לא מתייחסים לעניין זה במסגרת ההסכם.
במסגרת מה שמקובל לחשוב הרי שצדדים שמבקשים לחתום על הסכם ממון מעוניינים להסדיר את ייחסיהם הממוניים ערב הנישואין למקרה וחלילה הישואין לא יעלו יפה. בהזדמנות זו כדאי לשקול ולנסות להתייחס גם לתופעה השכיחה לפיה אחד מבני הזוג מבקש להתגרש בעוד הצד השני מסרב להתגרש ו/או מעמיד את מחיר הסכמתו לגירושין למו"מ.
עו"ד אביב הינו מומחה לעריכת הסכמי ממון. לצורך ניסוח נכון ומקצועי של הסכמי ממון יש צורך בידע נרחב בתחום דיני המשפחה וכן יש צורך במיומנות בניהול הליכי גישור. עו"ד אביב מכיר היטב הן את תחום דיני המשפחה והן את טכניקות הגישור והוא פיתח שיטה יחודית לניסוח הסכמי ממון באופן מקצועי, רגיש ויעיל.
http://www.avivvictor.co.il
